סיפורי בוגרים
מאיה מרקוס בוגרת מחזור א
מאיה מרקוס מאריאל, בוגרת מחזור א'.
כשהגעתי למכינה לא ידעתי מה מחכה לי, ולא ידעתי כמה החצי שנה הזאת הולכת להשפיע על החיים שלי. רק כשסיימתי את המכינה, הבנתי את התהליך שעברתי וכמה למדתי על עצמי.
קיבלתי כלים לחיים שכסף לא יוכל לקנות. חיינו אחד בתוך השני והתמודדנו עם החוזקות והחולשות שלנו ובעיקר עם השונות של האדם העומד מולנו.
הזיכרונות שנצרבו לי מהמכינה ילכו איתי לכל החיים. כל אתגר שהוצב בפניי, חישל אותי להמשך. אחת המטרות של המכינה היא להוציא אותך מאזור הנוחות שלך והייתי צריכה להתמודד עם זה. יכולתי לברוח אך בסופו של דבר זאת מסגרת שאני בחרתי בה עצמאית ואף אחד לא כפה אותה עליי. החברים מהמכינה, הנוצרים והיהודים, הפכו להיות חלק מהמשפחה שלי. הצוות המסור והחברים למכינה לימדו אותי שהכל, אבל הכל תלוי בגישה. אנחנו בוחרים איך החיים שלנו ייראו.
אני מודה על הזכות להיות חלק מהמחזור הראשון של המכינה ולקחת חלק בלתי נפרד מהקמתה.
עימאד אבו חנין, בוגר מחזור א'
עימאד אבו חנין, בוגר מחזור א'. למכינה יש משמעות גדולה עבורי. ברגע שאני שומע את המילה "מכינה" אני מיד נזכר בכל החוויות, החברים, רגעים שלא נשכחים , למידה , אחריות, שייכות ועוד….בימים הראשונים של המכינה לא הבנתי לאן הגעתי וחששתי. כשהתחלנו בסבב הכרות ושהגיע תורי הסמקתי והתחלתי לרעוד מחוסר ביטחון. שבוע לאחר מכן התחברתי לאנשים והכרתי חברים חדשים יהודים ונוצרים. אכלנו ביחד שיחקנו ביחד, למדנו ביחד והכל עשינו ביחד. הגענו ל6 חודשים במכינה וזה החלק המעניין- שאתה חיי מספיק זמן שם ומבין מה קורה סביבך ועם האנשים שאתה אוהב. המכינה למדה אותי לדבר בעברית כמו שלא ידעתי לפני ,והכינה אותי לגיוס לצבא. עברנו שבועות שטח ,ניווטים , משחקים, זמני קבוצה , ספורט, מסעות ,טיולים מעניינים, למדנו הרבה מאוד דברים חדשים שלא חשבנו עליהם בחיים. אם בתחילת המכינה הייתי חסר ביטחון והיה לי קשה לדבר מול קהל אז בסוף המכינה עמדתי מול מאות הורים ואנשים זרים ונאמתי על עצמי ועל התהליך שלי במכינה וזה היה אחד מהיעדים שלי שעמדתי בהם.אין ספק שהכל בזכות המכינה והחברים והמדרכים שתמכו בי .אני מוכן לעמוד עכשיו ותמיד מול אלפי אנשים ולספר על עצמי והכל בזכות המכינה . אין ספק שהתגייסתי והשתחררתי עם ביטחון עצמי וגם בזכות המכינה ושחווית השירות שלי היתה טובה יותר בזכות המכינה.
נועה וייס מבנימינה. בוגרת מחזור ב'.
למיון של המכינה הגעתי בספונטניות, בלי לדעת לאיזה סוג מכינה אני מגיעה. נדהמתי לגלות שהגעתי למכינה מיוחדת, שאין כמוה בארץ. במכינה הכרתי את המשפט- אל תגיד "קשה לי" תגיד "מאתגר אותי". בזכות המכינה הכרתי את עצמי המשופרת, שמסוגלת למתוח את הגבולות המוכרים והידועים ולכבוש פסגות חדשות. עשיתי דברים שבחיים לא חשבתי שאעשה- מלהכין אוכל לכמעט 50 אנשים, לבנות שיעור ב10 דקות, ללמוד ערבית, ללמד עברית ועד לצאת למסע אלונקות.
הדברים שגיליתי שאני מסוגלת לעשות הפתיעו אותי כל פעם מחדש, דבר שפיתח אצלי את הביטחון העצמי לגבי היכולות שלי- ומה אפשר לעשות אם רק רוצים.
בזכות המכינה הפסקתי לפחד מאחריות, להיפך, התחלתי לבקש אותה משום שתחושת המסוגלות שלי גברה, ובזכות השיעורים הרבים שעברנו והעברנו הידע הכללי התעשר, הכרנו יותר אחד את השנייה ובכך גם היינו מאוד אמיתיים, והשיח היה פתוח ומכבד. כלומר, לתת ולקבל ביקורת בונה מתוך היכרות, וגם לפרגן, להרים ולשבח את האחר, ומכאן לצמוח כאנשים וכקבוצה.
במכינה הצלחתי לגבש דעה פוליטית שאני מאמינה בה, עומדת מאחוריה, ומדברת אותה. וכל זאת בגלל שדיברנו פוליטיקה, הכרנו פוליטיקה, הבנו מה המצב במדינה כעובדות וגם יצאנו לשטח כדי לשאול ולדבר את זה.
במכינה יצא לי להכיר צד אחר לגמרי באוכלוסיה הישראלית, שלא חשבתי אי פעם שייצא לי להכיר, ואני מודה על כל רגע כזה. מדהים בעיניי הההכלה, הסובלנות והערבות ההדדית שנוצרה מתוך הפער השפתי,
המכינה חיזקה אותי מנטלית, כמו גם פיזית. וכשהתגייסתי ממש ראיתי איך הכל הולך בקלות- כי הרגשתי שהכל קטן עליי אחרי שחוויתי הכל במכינה.
כל מי שמכיר אותי יודע שהייתי במכינה, בגלל שזה אחד החלקים הכי משמעותיים בחיי, מכל מה שלמדתי ולקחתי איתי לחיים. אני שמחה על כל רגע שבחרתי לצאת למכינת כנרת, בזכותה אני מי שאני היום.
שי רוזנבוים מבאר שבע בוגר מחזור ב
שי רוזנבוים מבאר שבע, בוגר מחזור ב'
המכינה היתה עבורי אבן דרך. השאיפות הצבאיות שלי היו מאוד מורכבות והמכינה הצליחה ליישב אצלי המון קונפליקטים איתם התמודדתי לפני ההגעה למכינה. המכינה נטעה בי חוסן מנטלי, כשהתגייסתי לצבא הבנתי שהחוויות שעברתי במכינה הכינו אותי בצורה הטובה ביותר לשירות משמעותי, הצחלתי לתת מעצמי יותר ולרתום אחרים אחריי. אני בטוח שאם לא הייתי עובר את החוויה במכינה השירות הצבאי שלי היה נראה אחרת.
עמית טרמין בוגר מחזור ג
עמית טרמין, מראש פינה- בוגר מחזור ג
בתהליך האישי שלי במכינה התמקדתי בגיבוש הזהות האישית שלי. יצא לי לגבש דעה פוליטית יותר מבוססת. אם לפני המכינה לא הבנתי את החשיבות של דעה פוליטית בארץ אז במכינה הבנתי טוב מאוד, הרחבתי האופקים וידע הכללי, בזכות השיעורים שעברתי וכן בסדרות השטח שם פגשתי אנשים מכלל האוכלוסייה. בזכות המכינה נפתחתי לאנשים חדשים שלעולם לא אתחבר אליהם כי הם ההפך הגמור ממני באישיות ובדעות שלי. יצא לי להכיר חברים לכל החיים, בעיקר בזכות החוויה של לחיות אחד עם השני. התמודדתי עם קשיים בפן האישי בין להעביר שיעור מול קהל או לבנות סדרת שטח מאפס ולתכנן כמו שצריך ולדאוג כמו שצריך כדי לתת את החוויה הכי טובה לחברים שלי. דרך חוויה זו קיבלתי תחושת מסוגלות גדולה מאוד שבעבר הייתה מאוד חסרה לי. בזכות המכינה הצלחתי להתחזק פיזית בזכות המד"סים או סדרות השטחאבל בעיקר התחזקתי מנטאלית בזכות החוויה הכללית. הלמידה המרכזית שלי על עצמי במכינה היתה שינוי התפיסה שלי כלפי סיטואציות שונות והדרך אותן בחרתי לראות ואיתן להתמודד.
כל פעם ששואלים אותי על המכינה אני עונה תשובה חד משמעית ואומר שזאת פשוט הייתה חצי השנה הכי טובה בחיים שלי ואני לא מתחרט לרגע על הבחירה ללכת למכינת כנרת.
מכינת כנרת היתה עבורי בית ומענה לכל דבר שאי פעם יכולתי לבקש.